בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' טארגט מאפים שיווק והפצה בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לביטול עיקול שהוטל על כספים זכויות ונכסים של הנתבעת, כסעד זמני בתיק זה.

התיק שבפניי מקורו בבקשה לביצוע שטר, שהגיש התובע כנגד הנתבעת, וזה הועבר לדיון כאן, נוכח התנגדות שהוגשה מטעם הנתבעת.

בשלב זה של הדיון, אין ביהמ"ש קובע ממצאים ביחס לתובענה ולהתנגדות שהוגשה, ובחינת העובדות נעשית באופן לכאורי בלבד.

משהוגשה בקשה לביטול העיקול, דנים בבקשה להטלת העיקול מלכתחילה, בהתאם להוראות הדין.

ראוי להקדים ולציין, כי הבקשה להטלת העיקול הוגשה מלווה בתצהיר ערוך כדין ביום 30/11/11, ואולם הבקשה לביטול העיקול הוגשה ללא תצהיר, ועל כן, לא נחקר מי מטעם הנתבעת במסגרת הדיון בבקשה.

בתצהיר התומך בבקשה להטלת העיקול טען התובע טענות לעניין סיכויי התביעה, והתייחס אף לטענות ההגנה וסיכויי ההגנה בהתחשב בטענות שהועלו במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות.

כך, העלה התובע טענות אף ביחס לזכות האחיזה העומדת לו בשטר, מעבר לחזקה הקבועה בפקודה, ופירט מועד מסירת השטר לידיו, המועד בו נתקבלה הודעה בדבר כשלון התמורה הנטען, וכיוצ"ב, טענות עובדתיות שאם יש בהן ממש הרי שהן מעמידות לתובע עילת תביעה מבוססת וראויה.

הטענות, ככל שיש בהן ממש, יש בהן אף כדי להחליש את סיכויי ההגנה של הנתבעת, באופן שאם יתברר בתום ההליך כי יש דברים בגו, הרי שטענת ההגנה תידחה והנתבעת תחוייב בתשלום הסכום נשוא התובענה.

הנתבעת טענה בעניין זה, כי יש בפירוט הטענות העובדתיות מטעם התובע משום ניסיון לתקן את כתב התביעה ללא רשות. בכל הכבוד, אין בדעתי לקבל את הטענה, שהרי התובענה היא תובענה שטרית ואין התובע מחוייב לפרט במסגרת בקשת הביצוע טענות עובדתיות המבהירות מדוע ייחשב כאחוז כשורה, ובעניין זה נהנה הוא מן החזקה שבדין. פירוט העובדות במסגרת הבקשה להטלת העיקול נועד לצורך דיון מקדמי ולכאורי זה בלבד, ואין היא באה להחליף את הטיעון העובדתי המלא שיצטרך התובע להביא, ככל שתינתן רשות להתגונן, במסגרת ההליך העיקרי.

מעבר לאלו, ראוי להבהיר, כי התובענה היא כאמור תובענה שטרית, ובתור שכזו יש לקבוע כי היא מבוססת על ראיה בכתב, בדמות שטר, המקימה לתובע עילת תביעה לכאורה, ללא צורך בביסוס נוסף, ולמעשה, די בכך בשלב זה של הדיון.

התובע טען במסגרת סיכומיו כי משלא הוגש תצהיר מטעם הנתבעת, וכל טענותיה הן טענות משפטיות, בשים לב לכך שאת הטענות העובדתיות יש לזנוח בהעדר תצהיר לתמיכה, הרי שהבקשה לביטול העיקול אינה אלא ערעור מוסווה על החלטה שניתנה זה מכבר, בהתבסס על העובדות המפורטות בבקשה להטלת העיקול.

טענה זו לא זכתה למענה במסגרת סיכומי התשובה, ויש לציין כי יש בה ממש.

בהתאמה, יש לקבוע כי התנאים להטלת העיקול התקיימו, כפי שכבר נקבע בהחלטה שניתנה כאן ביום 1/12/11, ולולא נתקיימו, ממילא חזקה כי לא היה ניתן כאן צו עיקול.

למען סבר האוזן אבהיר, כי התובענה היא תובענה שיטרית כמפורט מעלה, אשר השטר המצורף לה מבסס קיומה לכאורה של עילת תביעה. העובדה שמאישור רשות המיסים עלה כי הנתבעת אינה מנהלת ספרים כחוק ואין לה אישור ניכוי מס במקור, מלמדת כי הנתבעת אינה מתנהלת כחוק באופן המקים כנגדה חזקה לפיה אין היא פועלת ככל אדם.

ראוי לציין, כי בבקשתה לביטול העיקול טענה הנתבעת, כי הנטל להוכיח שאדם פועל להברחת נכסיו מוטל על הטוען כך, נוכח העובדה שכל אדם מוחזק כמי שהינו אדם ישר שאינו נוהג ואינו מתכוון להבריח את נכסיו. העובדה שהנתבעת פעלה בניגוד לחוק, מלמדת אם כן כי הנתבעת אינה נהנית מן החזקה האמורה, דבר שעשוי ללמד על כוונה להבריח נכסים.

עוד יש באישור כדי ללמד, לכאורה, כי הנתבעת אינה מתכוונת להמשיך ולפעול לניהול עסקיה, ראיה שיש בה לכאורה כדי ללמד כי הנתבעת מצויה במצב כלכלי בכי רע אשר עשוי למנוע סילוק החוב בהגיע העת לכך, ככל שתגיע, אם לא ייחודו נכסים לשם כך, וכי הנתבעת עשויה להעתיק פעילותה לחברה אחרת תוך הברחת נכסים, והכל בשים לב למידע העולה מאישור רשות המיסים כאן.

מעבר לכך, במסגרת הטענות שהעלה התובע באשר לסיכויי ההגנה, הבהיר התובע, כי נספחי ההתנגדות שהוגשו מלמדים לכאורה על כך שההמחאה נשוא תיק זה אינה חלק מפורש מהסכם הניהול - שנערך בין הנתבעת כאן לבין מר בכר, לקוחו של התובע אשר הפקיד את השטר נשוא התיק לניכיון - אשר צורף להתנגדות; וכן טען כי הסכם הניהול אינו מכיל כל נתון ביחס לתמורה ששולמה, או שהגיעה למר בכר מאת הנתבעת, בעבור העסק אשר נמכר על ידו לנתבעת.

יוצא אם כן, כי ספק האם גילתה הנתבעת תמונה מלאה של מערכת היחסים בינה לבין מר בכר במסגרת התנגדותה, ובהתאמה, לא ניתן לדעת בודאות האם ניתן השטר נשוא התיק כחלק מן התמורה עבור הממכר, או שמא כחלק מן התמורה עבור ניהול העסק על ידי מר בכר, קרי, עבור שירותיו.

במצב דברים זה, הטענה כי מדובר בכשלון תמורה מלא, כנטען על ידי הנתבעת, מוטלת בספק, ולא ניתן, על סמך המידע החלקי שמסרה הנתבעת במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, לדעת האם אמנם מדובר בכשלון תמורה, ואם כן, האם מדובר בכשלון תמורה מלא או חלקי, ואם חלקי – הכיצד ייחשב זה כקצוב.